fbpx
הורים חיים בסרט, ילדים חיים בסטורי
הורים חיים בסרט, ילדים חיים בסטורי
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on pinterest

איך מגדלים ילדים בעידן שבו הכול מתועד? איפה עובר הגבול כשהחשיפה נגישה ומפתה, כהורים וכילדים? איך מתמודדים עם השפעות מדד הלייק? ומה כדאי שנלמד את הילדים שלנו על הרשת?

דפנה יודפת, מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים מוסמכת, עושה לנו סדר עם טיפים מעשיים ותשובות לשאלות הכי בוערות ברשת. 

בתמונה למעלה: קים קרדשיאן ובתה שיקגו ווסט, מאינסטגרם kimkardashian

אחת התופעות הבולטות בעשור האחרון היא גילם הצעיר של מובילי דעה ומשפיענים ברשת. זה מתחיל מגיל ינקות, ולעיתים על ידי ההורים עצמם עוד כשהצאצאים ברחם. בעולמנו, ילדי המפורסמים, ובראשם משפחת קרדשיאן וביונסה, הם מותג מסחרי לכל דבר. ילדים מוזמנים ומגיעים לשבועות אופנה, בני נוער, בזכות החשיפה ברשתות החברתיות יוטיוב, אינסטגרם וטיק טוק הופכים למושאי הערצה, וגם הילדים שלנו רוצים. ולעיתים, גם אנחנו. בעולם ובארץ, משפחות פוטוגניות רבות הפכו את החשיפה לעסק. הם מצטלמים יחד עם הילדים, משתפים פעולה עם מותגים וגופים מסחריים, ולכאורה הכול מאוד פשוט. אך בעולם האמיתי לחשיפה יש השלכות.

הרשת תמיד זוכרת

האם כדאי לפתוח לילדינו הצעירים ערוץ ברשת? חשבון באינסטגרם? עד כמה לחשוף אותו בערוצים שלנו? ומה עושים כשאין הסכמה על מידת החשיפה בין ההורים?

אני לא לבד פה בצעד כזה חשוב לגבש חזון הורי לדבר על זה ולהחליט – מה מטרת הצעד? מה המשמעות? והאם כשהילד או הילדה יהיו בני 10 ויחזיקו במכשיר משלהם, הם יאהבו את מה שהם רואים? לפני צעד כזה חייבים הסכמה ומתווה זוגי-הורי לגבי מספר דברים, לדוגמה אילו תמונות מעלים ואילו לא. צריך לזכור שיש ילד בתמונה והאחריות ההורית היא של שנינו.

לחשוב קדימה קחו בחשבון שמשמעות המהלך היא שהרשת תמיד זוכרת. גם כשהילד או הילדה ילכו לראיון עבודה ולצבא, זה עדיין שם, כולם יוכלו לראות את זה. לכן, שאלו את עצמכם, האם מתאים לי שיראו אותו בן 3 בבגד ים למשל? IT’S NOT ABOUT ME המסר החשוב – לא מדובר כאן עליי! אל תתבלבלו, יש פה ילד. חשבו, האם פתיחת הערוץ היא הרצון/ הצורך שלכם או הרצון/ הצורך של הילד?

פרסום משרת או שורט?

איך מתמודדים עם החלום של הילד או הילדה להיות מפורסמים? ומה קורה כשזה גורם להתמכרות לרשת וללייקים ובא על חשבון לימודים וחברה?

איפה הילד? חשוב להבין, אין לנו שליטה על הילדים שלנו, זו פיקציה! מה שכן יש לנו, זו יכולת השפעה. לכן, עלינו להיות הורים מעורבים. כשילד מקבל נגישות לפלאפון ולרשתות, חשוב לדעת איפה הוא נמצא. הרבה הורים, מפאת חסם טכנולוגי או מחוסר היכרות, לא יודעים בכלל איפה הילד נמצא.

הורה מתערב או הורה מעורב? חשוב לשוחח עם הילד או הילדה, להבין מה הם מעלים לרשת, מה הגבולות של הבית, לייצר מודעות לגבי מתי התוכן ראוי או לא, מתי מותאם לגיל או לא, מתוך הבנה שמה שמעלים – נשאר, ושקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.

מה זה תורם? שאל את הילד/ה האם התוכן משרת או שורט? דונו בשאלות מעוררות מחשבה, בתכנים של חברים ובתכנים שהילד/ה מעלים לרשת, למשל האם מתאים לגיל או לא?

נאה דורש נאה מקיים קביעת גבולות בבית כהורים היא משימה מאתגרת, גם אנחנו הרי לעיתים מאבדים גבול ומכורים למכשיר, ויש משמעות לאווירה בבית.

רשת על חשבון תחביבים ופנאי התחילו בשאלה “מה אני מוכן או לא מוכן שיקרה בבית שלי?”. זה בירור הגבול שלכם כהורים. אם לי הגבול לא ברור, לילד/ה, על אחת כמה וכמה, זה לא ברור. אחרי שהגבול מתבהר לכם כהורים, חשוב לייצר הסכם בבית, שיהיה ברור איך נוהגים. להעביר את החשיבות והערך של חברים למשל, של חוגים, תנועה, שלא באמצעות המסך.

אין כמו דוגמה אישית ו״מודלינג״ הערכים שחשובים לנו בבית אנחנו צריכים לא רק לדבר עליהם ולדרוש אותם מהילדים, אלא לחיות אותם ולנהוג על פיהם בעצמנו. ילדים לומדים יותר מההתנהגות שלנו מאשר מהדיבורים.

חופש בתוך גבולות עלינו לייצר גבולות ברורים, לא לאפשר חופש מוחלט ולא גבול נוקשה מדי. זה לא להילחם או לוותר, יש אמצע. למשל ילדים שנכנסים עם הטלפון למיטה עד השעות הקטנות, אפשר להחליט שבשעה מסוימת אין שימוש בטלפונים. אבל אז זה כולל גם אותנו. את אבני היסוד עלינו להניח מגיל צעיר, ולזכור שמחקרים מראים כי חשיפה למסכים משפיעה על איכות השינה, על ריכוז ועוד. יש לנו אחריות הורית.

אימא פאשניסטה

מה עושים כשאופנה בעבור ההורה זו דרך חיים והוא מפותח מאוד בתחומו ברשת, והילד/ה לא מעוניינים ללכת בדרכם. איך מתגברים על קונפליקט בין ההורה לילד?

הילד עושה את התפקיד הילדי שלו זה בסדר שילד אומר לא. חשוב לזכור שמה שחשוב לי, בכל תחום, אם זה אופנה, אורח חיים, ספורט, לא בהכרח חשוב לילדיי. חשוב להימנע ממאבקי כוח בין הורה לילד, כי אז זה כבר הופך למאבק על – מי מחליט? מי בוחר? וזה המסלול המהיר לקלקול היחסים.

האם ההורות שלי היא על תנאי? במצב שבו הילד לא מתחבר למה שאני אוהב, שאלו את עצמכם, האם הילד חווה את זה כתנאי צר מדי? (רק אם אוהב גם אופנה אז אחוש אהוב בבית שלי?). רצוי למצוא דרך ליחסים טובים שאינם “על תנאי”, כל ילד רוצה להרגיש נאהב ושייך כפי שהוא. חשוב לזכור שהילדים לא צריכים להגשים את הפנטזיות שלנו.

נולד ילד נולדה פנטזיה אני תמיד אומרת להורים, בשלב מסוים צריך לבחור באחד מהם ולהיפרד מהשני. רצוי שתבחרו בילד. אז, על אף הפנטזיות שלנו עם הגיעו לעולם, הניחו לפנטזיה לטובת הילד. לילד יש רצונות ותחביבים משלו, והוא לא כאן כדי להגשים את שלי. הפרידו בין הצרכים והפנטזיות שלכם לאלו של הילד.

הילד שלי הוא לא הילד שבי ראו בילד את מה שהוא אוהב, כבדו והבינו את הנפרדות. הרבה הורים חווים את הנפרדות כסטירת לחי, ניפוץ פנטזיה ומרידה בערכי הבית. אך חשוב להבין שכל ילד רוצה להרגיש אהוב ורצוי ללא תנאים, וללא מאבק על הערכתו. ילדים יעשו הרבה ויהיו מאוד יצירתיים כדי לחוש אהובים, מוערכים ומשמעותיים בבית, אפילו בדרכים שלא נאהב ושיגרמו לנו תסכול וכעס. זה החמצן הפסיכולוגי שלהם להרגיש שייכים, לכן חשוב לזכור, שעל פני המטרות ההוריות שיש לנו, שיתחבר לאופנה לדוגמה, היחסים עם הילד, הם מטרת העל.

אל תאבדו את הראש

כשאחד הילדים מתקדם בעולם הזוהר, הדוגמנות והבידור, ומאפיל על יתר אחיו, כיצד מגשרים על הפערים?

קנאת אחים אין הורה שלא נתקל בדילמה במוקדם או במאוחר. קנאה היא אחד הרגשות הקדומים, ואחים יקנאו בשלב מסוים. השאלה היא איך אני כהורה לא מייצר או מקדם תחרות בין אחים? ראשית יש לעודד ולראות את הייחודיות והיכולות של כל ילד/ה במשפחה, ולזכור כי התפקיד שלי כהורה אינו לקבע או לתייג.

לכל אחד יש לאן להתקדם חשוב שכל ילד יימדד ביחס לעצמו ולא ביחס לאחיו ולהתקדמותו. אל תאבדו את הראש, חשוב לא לצאת מגדרינו כשילד אחד מצליח, לא לתת לזה להשתלט על חיינו וחיי המשפחה. כל ילד זקוק שיראו אותו כמשמעותי, והוא לא חייב להיות סופרסטאר לשם כך. גם תחומים שאינם זוהרים הם סיבה לחגיגה. מנעו תחרות ואפשרו כמה שיותר טריטוריות פתוחות בבית, בהן כל אחד יכול להתנסות בכל תחום. אין תנאי להרגיש מוערך בבית (רק אם אהיה מפורסם לדוגמה), ואלו ערכים שעלינו לשווק בבית, לעבוד ולהיות מודעים לזה ולרגישויות.

מדד הלייק

כשהפופולאריות נמדדת על סמך מספר הלייקים, איך מתמודדים עם הפרשנות של הילדים, שעלולים לאבד ביטחון או “לאבד את הצפון”.

ללייק יש פנים אם אנחנו ההורים “חיים בסרט” אז הילדים “חיים בסטורי”. לעיתים, המדד לתחושת הערך לצערנו הוא מדד הלייקים ברשתות החברתיות. החיים מתנהלים שם, ילד שלא הוזמן לאירוע רואה את זה בלייב, בסטורי ובעוצמות. זה נוכח, מדיד, ויזואלי, ויש לזה פנים, אנחנו רואים מי עשה או לא לייק. זה משפיע ונחרט, זה נוכח ולא ניתן להתעלם מהתופעה.

תרבות ה-FAKE אנחנו כהורים חייבים לתווך לילדים שלייקים ותגובות לרוב הם ״פייק״, וכמה קל להסתתר מאחורי המקלדת, להעיר ולעשות שיימינג, וכמה קשה אם היינו צריכים לעמוד מול אותו האדם ולהגיב או לומר וואלה, אהבתי או לא אהבתי. המסר החשוב – לייק זהו לא מדד לבסס עליו את תחושת הערך. נשמע פשוט? מאתגר מאוד לעשות ולהפנים כי ילדים הם צופים נהדרים אבל פרשנים גרועים.

למה הם מתכוונים כשהם לא עושים לי לייק? ברשתות החברתיות הנורמה היא לחכות ל”לייק”, אבל אם חלילה ה”לייק” לא מגיע יש להם פרשנויות שונות ומגוונות. חשוב שנרחיב עוד אפשרויות לראות למה לא עשו לייק, ולא כי “לא אוהבים אותי”.

להכניס תרגום בגוף הסטורי תיווך ופרשנות הם התפקיד שלנו כהורים. ה”לייק” הוא לא מה שיקבע איך מחר ייראה העולם, הכניסו דברים לפרופורציות, הסבירו שזהו מדד לא אמין. ציידו אותם בחשיבה ביקורתית.

מיקוד שליטה פנימי לצערי, נוצר תהליך שבו מיקוד השליטה של ילדים הוא חיצוני ותלוי ברשתות החברתיות. תחושת הערך של הילד הפכה תנודתית, תלויה בדבר, ואיבדה יכולת לעמוד בפני עצמה. המשימה ההורית שלנו להחזיר למיקוד שליטה פנימי, שהילד ידע מאיתנו מה הוא שווה, לעודד אותו ולשקף לו מה הכוחות והיכולות שלו. לכן, חשוב להכניס הביתה את “שפת העידוד”, כי בכל גיל דרוש עידוד, זו ההזנה של הנפש.

הורה מלווה

יש דברים נהדרים בטכנולוגיה ובמדיה החדשה. ילדים יכולים לבטא את עצמם ודרך הרשת לחוש תורמים ומשמעותיים. היום כל ילד, מכל מקום, יכול לקבל הזדמנות להגיע לקדמת הבמה עם הכישרון הייחודי שלו, לכן חשוב שלא נבלום את הקדמה. מה שחשוב שנהיה שם כהורים מעורבים, ששומרים על גבולות. בעולם האופנה או הבידור, יש לשים יותר דגש על התכנים, הפרסום, ולהבין את המשמעויות מעבר. כמו הורה מלווה שיושב ליד הילד שלו בפעם הראשונה שזה יאחז בהגה, חשוב ללוות את ילדינו גם פה, להגביל ולשמור, ללמד איך לנהוג וממה להיזהר.

הורים, אתם חשובים בתהליך, אתם משמעותיים וחייבים להיות מעורבים, אל תעמדו מנגד. אם הילדים ברשתות גם אנחנו צריכים להיות שם ולהכיר מה התכנים, מה מתאים ומה לא. שמרו על ערוץ תקשורת מכבד ופתוח בכל גיל, הציפו נקודות חושך, הישארו רלוונטיים עבור ילדיכם כעוזרים לכל תרחיש שיקרה, עם דלת פתוחה, לא כועסים, מתעניינים, ואמרו זאת לילדיכם. אם לא נאמר, הילד לא יידע. וזכרו, שהיחסים הטובים עם הילדים הם המטרה.

דפנה יודפת, מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים מוסמכת

אתר: DAFNAYODFAT.COM

פייסבוק : דפנה יודפת – הדרכת הורים בגישת אדלר

טל’: 050-4082212

מייל: [email protected]

תמונות מאינסטגרם: הארפר בקהאם עם אביה דיויד בקהאם בשורה ראשונה לצד אנה וינטור, קים קרדשיאן עם ביתה שיקגו ווסט, ביונסה עם ביתה בלו-אייבי, קים קרדשיאן ובנותיה נורת׳ ושיקגו ווסט, מאיה דגן פפר עם ביתה אמליה, בראד פיט ואנג׳לינה ג׳ולי עם לידת התאומים