פרסום משרת או שורט?

איך מתמודדים עם החלום של הילד או הילדה להיות מפורסמים? ומה קורה כשזה גורם להתמכרות לרשת וללייקים ובא על חשבון לימודים וחברה?

איפה הילד? חשוב להבין, אין לנו שליטה על הילדים שלנו, זו פיקציה! מה שכן יש לנו, זו יכולת השפעה. לכן, עלינו להיות הורים מעורבים. כשילד מקבל נגישות לפלאפון ולרשתות, חשוב לדעת איפה הוא נמצא. הרבה הורים, מפאת חסם טכנולוגי או מחוסר היכרות, לא יודעים בכלל איפה הילד נמצא.

הורה מתערב או הורה מעורב? חשוב לשוחח עם הילד או הילדה, להבין מה הם מעלים לרשת, מה הגבולות של הבית, לייצר מודעות לגבי מתי התוכן ראוי או לא, מתי מותאם לגיל או לא, מתוך הבנה שמה שמעלים – נשאר, ושקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.

מה זה תורם? שאל את הילד/ה האם התוכן משרת או שורט? דונו בשאלות מעוררות מחשבה, בתכנים של חברים ובתכנים שהילד/ה מעלים לרשת, למשל האם מתאים לגיל או לא?

נאה דורש נאה מקיים קביעת גבולות בבית כהורים היא משימה מאתגרת, גם אנחנו הרי לעיתים מאבדים גבול ומכורים למכשיר, ויש משמעות לאווירה בבית.

רשת על חשבון תחביבים ופנאי התחילו בשאלה “מה אני מוכן או לא מוכן שיקרה בבית שלי?”. זה בירור הגבול שלכם כהורים. אם לי הגבול לא ברור, לילד/ה, על אחת כמה וכמה, זה לא ברור. אחרי שהגבול מתבהר לכם כהורים, חשוב לייצר הסכם בבית, שיהיה ברור איך נוהגים. להעביר את החשיבות והערך של חברים למשל, של חוגים, תנועה, שלא באמצעות המסך.

אין כמו דוגמה אישית ו״מודלינג״ הערכים שחשובים לנו בבית אנחנו צריכים לא רק לדבר עליהם ולדרוש אותם מהילדים, אלא לחיות אותם ולנהוג על פיהם בעצמנו. ילדים לומדים יותר מההתנהגות שלנו מאשר מהדיבורים.

חופש בתוך גבולות עלינו לייצר גבולות ברורים, לא לאפשר חופש מוחלט ולא גבול נוקשה מדי. זה לא להילחם או לוותר, יש אמצע. למשל ילדים שנכנסים עם הטלפון למיטה עד השעות הקטנות, אפשר להחליט שבשעה מסוימת אין שימוש בטלפונים. אבל אז זה כולל גם אותנו. את אבני היסוד עלינו להניח מגיל צעיר, ולזכור שמחקרים מראים כי חשיפה למסכים משפיעה על איכות השינה, על ריכוז ועוד. יש לנו אחריות הורית.