The Missing Piece

״הזיכרונות הישנים קמו לתחייה אך אני הפכתי לזרה בתוכם. עם זאת, הבנתי את הקשר הבלתי ניתן לפרימה, בין היסודות לבין המעטפת בחיי, בין העבר להווה״ מספרת מרינה אליזרוב על ההשראה לקולקציה בעיצובה. שאלות הקשורות בקונפליקט שבין עבר והווה, זהות מהות ומשמעות, אדם ועולמו, גלובליזציה ודת, החומרים מהם עשויה תצוגת הבוגרים השנתית של בוגרי המסלול לעיצוב אופנה ״שנקר״.

בתמונה למעלה: דגם של דניאל נאווי

(צילום: סטודיו- תום מרשק/ תצוגה- רפי דלויה)

 דניאל קוצ׳וק ״אנומליה״

דניאל קוצ׳וק ״אנומליה״

יומן מסע

תצוגת הגמר המסורתית של בוגרי בית הספר הגבוה לעיצוב ״שנקר״ לשנת 2017, העמידה במרכז שאלות וקונפליקטים שונים, ביניהם הניגודיות בין עבר להווה, בין אדם לטבע, מגדר ודימוי גוף, היא גם עסקה בתהליכים פוליטיים וגלובליזציה, ובשאלות זהות קיומיות. רבות מן הקולקציות מציגות יומן מסע, של אנשים צעירים למדי, שכבר הספיקו לחוות תהליכי הגירה, צבא, וחיפוש עצמי. בערב אחד בשנה, הם מציירים במדויק מציאות ולעיתים בורחים ממנה, ואנחנו איתם, מתרגשים, ומצפים, לראות את מיטב פירות הביכורים עליהם עמלו מזה ארבע שנים. שאיפות, חלומות, והמון כישרון, חוויות ומשפחות עם שורשים מברזיל, מפולין, מאזרביג׳אן ומרוסיה, התקבצו כולם יחד בהאנגר 11 שבנמל תל אביב, בחום של כמעט 40 מעלות, ותחושה של כמעט 200 אחוזי לחות, ובערב המופלא הזה לא היתה אפילו חתיכה אחת חסרה.

 יובל בר ישראל ״  
  
 
 
  
    
  
 Normal 
 0 
 
 
 
 
 false 
 false 
 false 
 
 EN-US 
 X-NONE 
 HE 
 
  
  
  
  
  
  
  
  
  
 
 
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
    
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
   
 
 /* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
	{mso-style-name:"טבלה רגילה";
	mso-tstyle-rowband-size:0;
	mso-tstyle-colband-size:0;
	mso-style-noshow:yes;
	mso-style-priority:99;
	mso-style-parent:"";
	mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
	mso-para-margin-top:0cm;
	mso-para-margin-right:0cm;
	mso-para-margin-bottom:10.0pt;
	mso-para-margin-left:0cm;
	line-height:115%;
	mso-pagination:widow-orphan;
	font-size:11.0pt;
	font-family:"Calibri",sans-serif;
	mso-ascii-font-family:Calibri;
	mso-ascii-theme-font:minor-latin;
	mso-hansi-font-family:Calibri;
	mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
 
  המלכה היא   עירומה ״

יובל בר ישראל ״המלכה היא עירומה״

המלכה היא עירומה

רבים מן הבוגרים, בחרו להקדיש את הקולקציות בעיצובם לעיסוק שבין עבר והווה, או עבר ועתיד.  מרינה אליזרוב, בהשראת מולדתה, אזרבייג׳אן, עיצבה קולקציית נשים בצבעוניות אדומה, עזה ומונוכרומטית, בהשראת אלמנטים הלקוחים מהלבוש האזארי המסורתי בשילוב עם לבוש מערבי מודרני. ״המלכה היא עירומה״ הוא שמה של קולקציית הנשים המרהיבה שעיצב יובל בר-ישראל ועסקה במובילי דעה וסלבריטאים ממארי אנטואנט ועד קים קרדשיאן, בעלת מאפיינים מתקופת הרוקוקו, בדי ברוקד עשירים, בדי ספורט ורקמות. הקולקציה של ירדן שפירא הוקדשה לזיכרונות מתא משפחתי שהתפרק, כמוה עוסקת בילדות גם רוני פרץ שעשתה בקולקציה המופלאה שלה שימוש במוטיבים מעולם בגדי הילדים כמו רפליקות לאוברולים, סרפנים, שמלות, ז'קטים ומעילי פוך, ושמיכות פיקה.

 לינור גולברי ״כל מקום/ שומקום״

לינור גולברי ״כל מקום/ שומקום״

שלי ליפמן גוטמן גדלה בין קולומביה ארגנטינה וישראל, ההשפעות ממסעה ניכרות בקולקצית הגברים בעיצובה המשלבת חומרים עכשוויים עם מסורתיים, בצבעוניות דרום אמריקאית עשירה. גם דניאל כוכבי עוסקת בזמן אבוד ומציגה קולקציית ערב לנשים בגווני פסטל מעושנים בטכניקות שונות של עבודות מלאכה נשיות כמו רקמה וסריגה וחיתוכי לייזר. הדס כהן הדפיסה על בגדיו הישנים של אביה. גם שירז טוויג הציגה קולקציית ערב נשית, עשירה, המשלבת צמר, שיפון, אורגנזה, הדפסה, רקמה ופרימה. תחנות בחיים הם ההשראה לקולקציה שעיצבה שירה זילכה ברוח צבא ההגנה האישי שלה, הקולקציה משלבת בדים טבעיים, סינתטיים, והדפסות. תמר נתנאלי יצרה קולקציית חורף נשית מחויטת אחריי שקיבלה השראה מתחושת הזרות של סבה כיהודי ברוסיה. יומן המסע של עדן אשריאן הביא אותה לעצב את ה Comfort Zone שלה. ״כדורגל הוא חלק בלתי נפרד מחיי והוא ההשראה וליבה של הקולקציה– ליבי״ מספר דניאל בירי שבעבר שיחק ככדורגלן מקצועי והיום משתמש בחוויות מאז, הקולקציה לנשים וגברים מציעה אופנת רחוב ספורטיבית Street Wear, בצבעוניות שמאפיינת את עולם הכדורגל בשילוב חומרים מעולם הספורט המקצועי.

 קובי גולן ״ויקטוריאני/אוריינטאלי״

קובי גולן ״ויקטוריאני/אוריינטאלי״

Hyperloop

מסתבר שלא רק רשת בתי אופנה הצמיח המותג גולברי, הפעם גם מעצבת מוכשרת, לינור גולברי, המציגה קולקציה העוסקת בעתיד ובתהליך הגלובליזיציה, ובמרכזה רכבת ה– Hyperloop שתחל לפעול ב- 2020. הקולקציה של גולברי מציגה חדשני, מינימליסטי וקר, שילוב של אריגים וסריגים בצבעים מונוכרומטיים עם צבעוניות אפריקאית. החלומות מהילדות של עדי אייזנברוך תורגמו בקולקציה שלה לעתידנים וחדשניים בהשראת משחק לגו ובאמצעות דגמים תלת מימדיים בצבעוניות עזה. יאן חודורוביץ׳ הציג קולקציית בגדי נשים המושפעת מחוויית נדודים, שילוב מזרח ומערב המתבטא בחיתוכים, בבנייה מחדש של גזרות, עיטוף, ושימוש בבדי משי, קשמיר, וזמש. עוד בין הבוגרים שהחזירו אותנו אחורה בזמן אביחיל טהולין שהפליאה והציגה קולקציית גברים עשירה בטקסטורות בהשראת תקופת הבארוק והרוקוקו. שירה טבנצ׳יק הציגה קולקצית נשים נוסטלגית המשלבת חומרים ישנים וחדשים, בהשראת בגדים בוהמיינים מסוף המאה ה-19. הקולקציה של קובי גולן עסקה בתקופה וויקטוריאנית מן העבר לעומת החברה הבדואית בת ימינו, וכמחווה חידש גולן עבודות יד מסורתיות נשיות, טקסטיל ואורנמנטיקה, סילואטה הוויקטוריאנית נפוחה, לצד רקמת גלביות, סריגים, פרנזים, בדי כותנה רקומים, תחרות, וקטיפות היוצרים מרבד תרבותי מרהיב ומשובח. 

 רוני פרץ ״בנעליים גדולות״

רוני פרץ ״בנעליים גדולות״

שם בדוי

בין בדיון למציאות, בין האדם לטבע, לחברה, ולתקשורת, שאלות קיומיות ושאלות מהות וזהות הנחו רבים מן הבוגרים. עומרי כהן הציג את ״שם בדוי״ קולקציית נשים וגברים כהה ועתידנית, בצבעוניות הנעה בין שחור, אפור, כסף וצבע גוף, בה הוא בוחן ״עד כמה החשיפה היא אמיתית וכנה ועד כמה ההסתרה אפשרית?״. הרשת אופנתית מתמיד בקולקצייה מרשימה של לירון שרביט המציגה שילוב של אבנים פנינים ושקיפויות השואבת השראה מהצד האפל של הרשת. רוני דוקלסקי גרמה לנו ל״תחושה טובה״ בקולקציה העוסקת בתקשורת, ושייכת לתחום ה Wearable Technology המיוצרת בעזרת רכיבים אלקטרוניים. דני מריאש הציג קולקציית נשים מחויטת שבלטו בה המקטורנים הנפלאים, משחקי נפח, ושמלות טול רקומות שכמו נלקחו מעולמות אפלים. הקולקציה ״הרברט״ של מורן צור עוסקת בהתמודדות עם מחלת הדמנציה של אדם קרוב, תוך שימוש מוקפד בחומרים טבעיים וצמרים בצבעוניות ניוד. 

 מאיה טולדנו ״אי-תיבנות״

מאיה טולדנו ״אי-תיבנות״

רוחות רפאים, טבע דומם ומים חיים הם ההשראה לקולקציה הנהדרת של דני קוצ׳וק תוך שימוש יוצא מן הכלל בחומרים כמו אריזות בקבוקים ורשתות פלסטיק. הפחד מתיבנות, ריחוק מהטבע, והיעלמות המגע האנושי מתבטא בצורניות גיאומטרית מול בדים רכים בקולקציה המדוייקת של מאיה טולדנו הנעה בין מחויט לקז'ואל, בדים טבעיים, צמר, משי, פרחים מלאכת יד, ואבנים. שחר קורן התמקדה ב״חתיכה החסרה״ ויצרה קולקציה המוקדשת לנושא הקיימות תוך שימוש בכל חתיכות הבד הנותרות מדגם אחד לשני (Zero Waste). החיבור בין סוס לאדם, היווה השראה לקולקציה של מאיה קסוטו שהציגה במסגרתה את תיק זנב הסוס הבלתי נשכח. השוואה בין סינדרלה ל״רווקה התל אביבית״ היא ההשראה של אוהד קריאף ליצירת אחת הקולקציות המרשימות והססגוניות של הערב.

 מרינה אליזרוב ״הומלנד״

מרינה אליזרוב ״הומלנד״

 אביחיל טהוליאן ״עומס אקלקטי״

אביחיל טהוליאן ״עומס אקלקטי״

זרים בלתי אפשריים

בעולם בו תהליכים גלובליים ופוליטיים מתרחשים כל יום, וכל רגע, הגיוני שרבים מן הבוגרים בחרו לעסוק במגמות גלובליות, והשפעות מתרבויות רחוקות. אופיר איבגי הפגיש בין שלוש דמויות בקולקציית בגדי גברים חורפית, רוויית טקסטורות, בשילובי בדים צבעוניים בכתום, ורוד וירוק. זוכה ״פרס לייטרסדורף״ של השנה אור איידלמן בחר למסגר יסודות פראיים לתוך תבניות מערביות, כדבריו, כמי שמביא איתו את מורשתו הברזיאלית, שם נולד, לקולקציה קצבית וצבעונית. בקולקציה שילב, תוך ביצוע יוצא דופן פיתוחים בחיתוך ידני של פלקס של שקפים צבעוניים ורקמת חרוזים. דניאל תרז בודנהיימר בחרה לעסוק בלאום ואזרחות וקוראת לאזרחי העולם להתאחד בקולקציה שלה שעוצבה לדבריה כתגובה למתרחש בעולם, להגדרות בני האדם על ידי מדינות, סמלים, וגבולות, היא פירקה דגלי מדינות העולם ויצרה דגלים כלל אוניברסליים בקולקציית רחוב צבעונית.

 לירון שרביט ״דארקנט״

לירון שרביט ״דארקנט״

סמלי דת אייקונים לעומת סמלים מעולם המסחר מעטרים את קולקציית בגדי הגברים של ירדן לוי המושפעת מעבודותיו של הצייר והפסל הרוסי אמריקאי, אלכסנדר קוסולפוב, הבוחן את גבולות המיתוג. הקולקציה של חיה סטראנו בהשראת אמן גנאי צעיר, משלבת בדים אפריקאים ושקי מסחר ישנים של קקאו ופחם, ואילו הקולקצייה של אלה קריספל לוקחת אותנו עד יפן הרחוקה, בהשראת טכניקת הקינצוגי בה השתמשה. דנה דניאלה סרבניצקי חיברה בין אסלאם, יהדות, וקתוליות, בקולקצייה ״זרים בלתי אפשריים״ המתאפיינת בצבעוניות ושלל סממנים תרבותיים ודתיים. מדים וטקסטיל צבאי שפורקו והורכבו מחדש, הם הדרך של אמיר שביט לצאת באמירה נגד הקצנה פוליטית, לאומנות גזענית, ושמרנות, כשבצבא שלו החיילים עדינים ורגישים.

 מאיה קסוטו ״הגוף שלי, הרגליים שלך״

מאיה קסוטו ״הגוף שלי, הרגליים שלך״

 אור איידלמן ״אם תיסע לריו...״

אור איידלמן ״אם תיסע לריו...״

LET ME EAT CAKE

בכל הקשור לנשיות ומגדר, היה לבוגרי השנה הרבה מה לומר: ״בשנים האחרונות מצאתי את עצמי קונה בחנויות רק במחלקות בגדי הגברים. לכן, התחשק לי ליצור, לשם שינוי, קולקציה bad ass לנשים״ אומרת קשת שפירא שעיצבה קולקציה בעלת מאפיינים מעולם המוטור-קרוס לכדי קולקציה בועטת ומלאת אמירה. דניאל נאווי מפגישה אותנו עם הצ'ולות הלוחמות מבוליביה, באמצעות קולקציית שכבות משובחת בהשראת שטיחים ואריגים ממאפייני התקופה והמקום. גם עדן אידלסון משלבת בין נשים ואומנויות לחימה, בקולקציית חורף שחורה ואורבנית בשילוב בדי ניילון מעולם הספורט וצמרים רכים. אחת הקולקציות הבולטות שזכתה לתשומת לב מיוחדת היא הפרויקט של רותם לויתן ״ LET ME EAT CAKE״  לנשים במידות 42-50, קולקציה אופנתית ומלאת אמירה, עם משחקי שקיפויות, הדפסים וניגודים, השומרת כבוד לגוף, לבגד, ולאיכות הדגמים.

 שלי לייפמן גוטמן ״קומפורט זון״

שלי לייפמן גוטמן ״קומפורט זון״