A Day with: Maoz Dahan

 

״הכל עניין של כסף״, ״כולנו ערבים״ ו-״הזילות במקצוע מחרפנת אותי״. שירי ויצנר הצטרפה למעצב האופנה מעוז דהאן (״נובוריש דוג״) ליום עבודה ושמעה את מי הוא עוד חולם להלביש, למה לא מפריע לו שהוא לא מ׳שנקר׳ ואיך זה ליצור ולעבוד עם אייקוני הסטייל סטטיק ובן אל.   

צילומים: שיר הלוי 

 


״מעבר לגבולות שלנו״

כשנכנסים לסטודיו של נובוריש דוג, זהו אחד הדברים הראשונים הבולטים לעין: בטושים צבעוניים בכתב יד ובסדר מופתי, מנהל המעצב מעוז דהאן (39) לוח תכנון חודשי ענק ומדויק הכולל כל הופעה ציבורית של סטטיק ובן אל תבורי מהגמר של הכוכב הבא, דרך הטיסות, ימי הצילום של הקליפים ועד הכתבות בעיתונים. האיש שעומד מאחורי הסטייל של השניים ידאג עבורם לאאוטפיטים חדשים בכל פעם, כיאה לכוכבי פופ פאשניסטים. כך לצד לוח השנה העמוס, תלויה אותה רשימת אירועים מפורטת אליה מוצמדות דוגמיות הבדים ששימשו את דהאן למערכות הלבוש של סטטיק ובן אל, מעין לוח השראה גדול המציג את סיפורי האאוטפיטים וכמובן מזכיר מה כבר עשינו בכדי שמשהו לא יחזור על עצמו, חלילה. על קליפ אחד של הצמד, למשל, מעוז ושלושת אנשי הצוות שלו עובדים בין שבועיים וחצי לשלושה שבועות ורוב הזמן יעבדו בסטודיו רק על זה. ״זה פיתוח, אתה לא יכול אחרת״ מסביר מעוז ״זה לא ׳תעשה את הטישירט ושלום ביי׳. לכן מבחינתי ההישג הוא הרבה יותר גבוה, אנחנו עושים פה משהו שהוא מעבר לגבולות שלנו״

סיפורי בדים. הלוח של מעוז דהאן לסטטיק ובן אל (צילום: שי הלוי)

סיפורי בדים. הלוח של מעוז דהאן לסטטיק ובן אל (צילום: שי הלוי)

והתהליך הקריאטיבי איתם הוא אותו תהליך כמו בפיתוח קולקציה?  

״קצת אחר. בקליפ זה לעשות דברים יותר תיאטרליים. בגדול אנחנו מחליטים על קונספט משותף. בן אל וסטטיק מחליטים על הדרך ועל נושא השיר, אני מקבל רפרנטים ברורים מהבמאי ומתחילים לחשוב צבעוניות, אלמנטים. למשל עכשיו ב׳קוואיי׳ היה לנו חופש יצירה מדהים. עשינו דברים שלא עושים בדרך כלל גם בבתי אופנה״

אתה מסתכל על בתי אופנה ומעצבים אחרים, מושפע מהם?

״יש כאלה שאני אוהב יותר כמו ריק אוונס, בוריס ביג'אן, בלנסיאגה. מצד שני בגלל שאני אוהב אותם אני משתדל לברוח מהם במקסימום. זה לא שיש פה איזה לפטופ פתוח ואנחנו ׳שואבים השראה׳. אני אומר את האמת: כולנו הולכים יום יום בחוץ, רואים עיתונים, מוזיקה, קליפים. אתה מושפע, נקודה. כל המעצבים איפשהו במודע ובלא מודע מעתיקים אחד את השני, אבל את החידושים שלנו אנחנו עושים מול עצמנו מול מה שאנחנו חווים, מתוך חיטוט בעולם שלנו״.

 

״הכל עניין של כסף״

את דרכו בתחום האופנה החל מעוז דהאן בתקופת לימודי האופנה בבית הספר ״אסכולה״ כעוזרו של הסטייליסט גל אפל, שהפך לחברו הקרוב עד היום. בהמשך עבד כסטייליסט ומלביש בתוכניות טלוויזיה, כמו ״היפה והחנון״, ״הרווק״ ואחרות. לאחר שסיים את הלימודים פתח מיד את העסק הראשון שלו שהיה ממוקם אז בפינת הס ואלנבי בתל אביב. ״תופר וגוזר למעלה, מוכר למטה, ככה כל היום״ הוא נזכר בתקופה ההיא, ולא, אין לו שום רגשי נחיתות שהוא לא בוגר ״שנקר״: ״הם היו מתים לבוגר כמוני. בית הספר הוא לא האישיו כאן. את יודעת כמה שנקריסטים מגיעים אליי כדי לבקש עזרה?״. היום של מעוז דהאן מתחיל בסטודיו שלו בדרום תל אביב, כשהוא מלהטט במקצועיות בין טלפון שלא מפסיק לצלצל, עבודה עם הצוות, גיחות לקניות בדים, חיפוש סטודיו חדש, עבודה על שיתוף פעולה סודי עם מעצבת שמלות ערב ידועה. עד אחר הצהריים הוא גם יחזור לסטודיו לפני שיחזור הביתה בערב לשני ילדיו ולאשתו עדי, שותפתו לניהול העסק. 

לכל אלו מתווספות גם מדי פעם הכנות אינטנסיביות לתצוגות בשבועות האופנה של תל אביב שהן מופעים תיאטרליים בפני עצמם. ב-2015 הציג את קולקציית ה׳דנדי׳ס׳ לגברים, שהוצגה על ידי גברברים ג׳ינג׳ים חסרי ניסיון בדוגמנות שמצא ברשתות החברתיות, כהומאז׳ לדמותו של הפלייבוי הבריטי המחויט. שנתיים אחר כך הראפר גלעד כהנא ליווה בהופעה חיה את תצוגת קולקציית הרוכסנים, קולקציית קיץ שחורה ופונקציונלית. השנה, תחת הכותרת ׳שנת הכלב׳ היתה זו הופעה של שי גבסו ושיתוף פעולה של אמן הגרפיטי אליאור יוסף שעיטר מעילי עור של של המותג נובוריש דוג באיורי כלבים מפורסמים מסרטי אנימציה מאובזרים בשרשראות של לואי ויטון.

אתה פריק של קונספטים.

״אחרת אין מה להציג. מי עושה דנדי בישראל? בריטי כזה, אולד סקול, צמר וזה, אין לזה שוק בישראל, אבל זה שואו. אנחנו אמנים, אז אם כבר אתה משקיע מלא כסף בתצוגה, תן אקסטרה. השנה מבחינה כלכלית נטו עשיתי READY TO WEAR. הלכנו עם זה קצת יותר קיצוני ועמוס ברמת הפרינטים והפרטים הקטנים ופחות בגזרות, שהן יותר בסיסיות. דברים מאוד לייט, זה קיץ ישראלי. הפריטים עם אליאור יוסף אלה דברים על-זמניים שצריך כדי לתת אקסטרה שואו לתוך הבמה, זה ONE OF A KIND. הכלבים ולואי ויטון, זה הקונספט, זה הסיפור של ׳הכל עניין של כסף׳.״

זה באמת עניין של כסף, במיוחד כשאתה מעצב אופנה בישראל.

״אני עושה את הדברים שאני רוצה. נכון, הייתי רוצה שזה יהיה יותר זול ואז זה יגיע לצרכן יותר זול. אבל אי אפשר לנצח את הכל. הלקוח בכלל לא מסוגל להבין כמה בן אדם כמוני משלם עד שהפריט מגיע אליו. עלות מעביד פלוס השכירות הגבוהה פלוס הארנונה, פלוס, פלוס, פלוס. אין פה כוח קניה, על איזה נתח אני נלחם פה? אני נלחם פה על נטו של אולי מאה אלף איש. אבל גם כל אלה שאיתי פה על הרחוב גם נלחמים עליהם״

״הכל עניין של כסף״.  מעוז דהאן  ומעיל העור באיור של  אליאור יוסף  מתוך התצוגה של נובוריש דוג, שבוע האופנה של תל אביב 2018 

״הכל עניין של כסף״. מעוז דהאן ומעיל העור באיור של אליאור יוסף מתוך התצוגה של נובוריש דוג, שבוע האופנה של תל אביב 2018 

מלחמת הישרדות

כדי להתמודד במלחמת ההישרדות היומיומית הזו, דהאן הבין כי עליו בעיקר להיות נגיש וגמיש. לצד גיוון קו המוצרים עם עיצוב תיקים ופאוצ׳ים, הוא שוקד על פיתוח פלטפורמת האונליין של נובוריש דוג ועל מציאת בית חדש למותג בו ישכנו הסטודיו, החנות והמשרדים תחת אותה קורת גג. בתוך כל אלו הוא גם מלווה ותופר עבור המעצבת שני צימרמן והדוגמנית-שחקנית לירן כוהנר את קולקציית הקפסולה שלהן של שמלות לבנות. בינתיים בסטודיו בדרום תל אביב דהאן, בעזרת שלושת אנשי הצוות שלו, מפתח קולקציות ופריטים חדשים ותופר את הסמפלים שיעברו לייצור במקום או במתפרות ומפעלים קטנים בשטחים, איתם דהאן עובד בתשע השנים האחרונות. 

חשוב לך שיהיה נוח בבגדים שלך?

״מאוד. אם הייתי עושה שמלת ערב לאישה אז אולי היה חשוב לי שיהיה ׳וואו׳. אבל אם זה משהו שאת עכשיו צריכה לזוז איתו ולהיות איתו יום שלם, להעביר איתו יום במשרד, חובה שיהיה לך נעים״

יש פריטים שנוצרים מגחמות לא מתוכננות, בבוקר בא רעיון ובצהריים כבר יש סאמפל?

״אנחנו כל היום עובדים ככה. האידיאל הוא לעשות את היצירה כמו כשעושים לשבוע האופנה, מאוד עיצובי. אבל העולם קשה, הטקסטיל קשה ואתה צריך להגיב בהתאם. אני מדבר עם העובדים בחנות, הם אומרים לי ש-׳חייבים חולצה מכופתרת לבנה׳. אז עושים מכופתרת לבנה.״

״אני נראה לך כמו דיווה?״

דהאן הוא לא עצלן. אחרי הבוקר העמוס בסטודיו, אנחנו מתרוצצים בנחלת בנימין בין חנויות הבדים בניסיון למצוא בד מסוג בנגלין בצבעים ספציפיים לשתי חליפות חתן. וכדי לחפש אחר השראות ובדים לאאוטפיטים החדשים של סטטיק ובן אל להופעה הגדולה בהיכל מנורה מבטחים. דהאן נדרש להתחיל בעבודת התכנון והעיצוב של חמישה עד שישה אאוטפיטים לכל אחד מהם תוך שהוא מתאים את השפה להוראות הבמאי. אנחנו שם זמן קצר אחרי שיצא הקליפ החדש ׳קוואיי׳ והצמד יצא לארצות-הברית לצילומי הקליפים באנגלית, בבגדים שהוא עיצב להם כמובן. ״האמת שהעליתי להם עכשיו פוסט בפעם ראשונה ׳תודה שמאמינים בי׳.״ הוא מספר ״לקחת מעצב מקומי שיעשה להם את הדברים האלו כשהם יכולים לקנות מי שהם רוצים. זה שהם נותנים לי את הבמה הזאת, אני לא יכול שלא להגיד תודה על זה.״

״גזרת טישירט אז זה הופך אותך למעצב?״. מעוז דהאן

״גזרת טישירט אז זה הופך אותך למעצב?״. מעוז דהאן

הם ספגו הרבה ביקורת ומשהו קצת השתנה ב״הכוכב הבא״, בעיקר כלפי בן אל תבורי. 

״אנשים לא מבינים אבל בן אל מחזיק בגד יותר טוב מכולם. כשאתה מסתכל על דוגמן שיכול להחזיק לך בגד, בן אל הוא גלדיאטור. הוא חתיך פצצות. לקנא בו כל יום. נשמה, גוף הצגה, הוא אישיות מדהימה. העם הישראלי הוא העם הכי שיפוטי שיש. לא יעזור כלום. אז מה, אז הוא יותר מזרחי ויותר עממי. SO FUCKING WHAT? אני חצי ערבי אני. כולנו ערבים. זה שאנחנו יהודים ערבים זה לא אומר כלום.״

לאורך השנים הוא הספיק גם להלביש את הסלבס הכי חמים בארץ, ביניהם איתי תורג׳מן, יהודה לוי, משה אשכנזי, איתי לוי, דודו אהרון והסטייל-אייקון הטרייה נטע ברזילי. דהאן משתדל שלא התרגש. ״אני מלביש אנשים, את מי שבא. יש לי סלידה מכותרות. במשך חמש שנים הראשונות לא קראתי לעצמי בכלל מעצב. אני מאמין שאתה צריך לעשות דרך בשביל לקרוא לעצמך מעצב. גזרת טישירט אז אתה הופך למעצב? הזילות במקצוע יכולה לחרפן אותי״

נייס גאי או דיווה? מעוז דהאן

נייס גאי או דיווה? מעוז דהאן

אני עדיין מנסה להבין אם אתה נייס-גאי או דיווה.  

״איזה דיווה? תסתכלי עליי. אני נראה לך כמו דיווה? הכי עמל כפיים, יושב, תופר, גוזר, מגהץ, העבודה הכי שחורה שיש. אבל בכיף, זה מה שאני אוהב לעשות, למה שאני לא אעשה את זה?״

זה עניין של אופי, לא?

״זה נכון. כשאתה כמו אלון ליבנה למשל, ויש לך תקציבים אז יש אנשים שעובדים בשבילך. יש תקציב למישהו שילך לחפש לך בדים, ומישהו שיתפור לך. אז למה שתעשה? ואז אתה הופך להיות עצלן״

את מי אתה רוצה להלביש שעוד לא הלבשת?

״אני מוכן להלביש את כולם. אין לי מישהו שאני לא. אבל מי שמאתגר אותי כדמות הוא אסף אבידן. הוא מהאנשים האלה שהם קצת יותר...״

אקסצנטריים?

״קצת. קצת הרבה.״

שירי ויצנר, 38, נשואה ואמא לשני בנים ובת, סטייליסטית אישית. 

אחרי עשר שנים בתחום הפרסום והשיווק, ובזכות שתי חופשות לידה, ההתכחשות לאהבה האמיתית של שירי הסתיימה, והיא פנתה ללימודי סטיילינג בשנקר, פתחה עסק, וכיום עובדת כסטייליסטית אישית, מנחת חוגים וסדנאות וכתבת אופנה. וכך היא מגדירה את מה שהיא עושה: "אני בעצם לא עובדת, כי מי שעושה את מה שהוא אוהב, לא עובד יום אחד בחייו, נכון?"

בלוג פייסבוק / אינסטגרם